למחשבה פילוסופית
קישור לניוזלטר מחשבה פילוסופית ובו הפעם דיון קצר הניסיון להביא מהו בודהיזם
למחשבה פילוסופית
0 Comments
קישור לניוזלטר מחשבה פילוסופית ובו לכבוד ולנטין דיון בתשוקה על רקע מיתוס הודי עתיק הניוזלטר של איתי אהרה מחשבה פילוסופית קישור לניוזלטר, מחשבה פילוסופית. הפעם מופיע בו קטע קצר על שלילת האני הבודהיסטית מתוך הרצאה שנתתי בקיץ בקונגרס העולמי לפילוסופיה באתונה הניוזלטר של איתי אהרה מחשבה פילוסופית קישור לניוזלטר, מחשבה פילוסופית. הפעם מופיע בו פוסט קצר על הקשרים בין יוגה למיתולוגיה ההודית הניוזלטר של איתי אהרה - מחשבה פילוסופית קישור לניוזלטר שלי והפעם: קטע קצר על הילד קרישנה ועל מיתולוגיה הודית, מחשבות על דיוויד יום משחק שש-בש והקשר של זה לפילוסופיה טרנספורמטיבית. וגם הזמנה לשתי הרצאות נבחרות ומעניינות במיוחד
הניזולטר של איתי אהרה - מחשבה פילוסופית קאמה (התשוקה) יורה חץ באל שיווה לפני זמן מה הגיע אליי הספר המיוחד "חלקיק של הירח: סיפור אהבה הודי" (או "חידת האהבה" בשמו החדש). בספר זה מסופר על המלך סוּרִיַאקַנְטָה שהיה חכם, חזק ויפה תואר אבל שונא נשים. הסלידה מנשים נמשכה, עד שיום אחד נתקל בציור של אישה יפהפייה והתאהב בתמונת דיוקנה. אותה אישה הייתה אַנַנְגַרָאגָה מעם הנַאגה, שהוא עם של נחשים קסומים המופיעים לעתים כדמויי אדם אותה אישה-נחש הייתה בעלת יופי מרהיב וחוכמה על-אנושית. כדי לקבוע מי יזכה בה לאישה, היא העמידה את המחזרים שלה בניסיון: במשך 21 ימים אירחה אותם לתפארת, ובכל יום היה עליהם לשאול אותה חידה – ורק אם היא לא תצליח לענות על אחת החידות, המחזר יזכה בה. אך מעולם לא הצליח אדם לשאול אותה שאלה שנותרה ללא מענה, וכך היא נשארה ללא בן-זוג. המלך סוריאקנטה מגיע לארמונה יחד עם רוּסַאקוֹש, בן לווייתו הפיקח, המשמש לו כפֶה משום שהמלך עצמו משותק מיופייה. רוסאקוש מספר לנסיכה בכל לילה סיפור, כשבכל סיפור מסתתרת חידה. סיפורי חידות אלה מהווים את עיקרו של הספר ומובילים לסופו גיבור הסיפור, סוריאקנטה, המדיר עצמו לגמרי מנשים, הזכיר לי את האל ההודי הגדול שיווה, היושב מבודד על ההימלאיה, מנותק מהעולם ומהתשוקה לנשים. אבל התשוקה חייבת להתעורר בשיווה, כדי שבעקבותיה יוליד בן שיוכל להרוג שד נורא בשם טרקה. כדי לעורר את התשוקה בשיווה מגיע אליו אל התשוקה – קאמה. אבל כאשר קאמה מגיע לשיווה, הוא מגלה ששיווה חסין מפני התשוקה בשל המדיטציה העמוקה בה הוא שרוי רק כאשר בת זוגו של שיווה, פַּרוואטִי, מופיעה לפניו, מצליח קאמה לחדור את "שריון המדיטציה" של האל ולעורר בו תשוקה עזה אליה. כלומר, רק כאשר שיווה מוכן לתת מקום לתשוקתו לפרוואטי, שכבר קיימת אצלו, יכול קאמה לעורר תשוקה זו. אך שיווה מתאושש מהר, מזהה את קאמה, שורף אותו בהבזק אש היוצא מעינו השלישית - ובכך שורף למעשה את התשוקה שקאמה מייצג. אלא שהתשוקה לא נעלמת: שיווה מקים אותה לתחייה, מתאחד עם פרוואטי ומוליד את הילד שיציל את העולם משימתו של קאמה לפתות את שיווה לחשוק בפרוואטי היא ניסיון להצביע על התשוקה כמובילה לחיים בעולם. התשוקה והולדת הילד יוצרים חיים ומצילים את העולם. פרוואטי מסמלת את העולם, את המשפחה ואת המיניות והילודה, וזאת בניגוד לפרישות הקיצונית של שיווה. הגילוי של התשוקה בשיווה גורם לו להבין כי הוא אינו סגפן מסוגר בלבד, אלא הוא צריך להתחבר לפרוואטי כדי לקיים את העולם. כך התשוקה מתוארת כאן כמחברת בין הפרוש לבין העולם הכוח החזק הזה של התשוקה מופיע גם בתפיסות הודיות שנהוג לכנות בשם טנטרה. תפיסות אלה אינן מתכחשות למיניות, אלא מנצלות את האנרגיה המינית כדי להגיע למצבים תודעתיים ואנרגטיים גבוהים יותר. בעוד הפרושים מבקשים להשקיט את המציאות, שהיא היסוד הנשי והדינמי, הרי שבתפיסות המכונות טנטריות מבקשים לעורר את האנרגיה הנשית והמינית, המכונה קונדליני, ובדרך זו להגיע לאותם הישגים ומצבים מנטליים שאליהם שואפים הפרושים אנרגיית הקונדליני מתוארת כנקבת הנחש, השוכנת באזור האגן. התעוררותה מהווה את השחרור, או את מה שמכונה "הארה". במקום ניתוק מהמיניות ומהמציאות, יש כאן התעוררות של הנשי והמיני. צריך גם להבין לעומק את השימוש בסמל של נקבת הנחש (קונדליני): הנחש הוא סמל מיני מובהק, כאשר הפיתולים שלו מציינים את הפיתוי הנשי וצורתו מסמלת את איבר המין הגברי. במקביל, הנחש הוא גם הרבה פעמים סמל לחוכמה, לרפואה ולידיעת הנסתר. כך מתאר מוטיב הנחש חיבור בין האנרגיה המינית והיצרית של האדם לבין המחשבה. חיבור זה הוא מה שיוצר את השחרור ואת ה"הארה" המוטיב של הנחש מחבר אותנו שוב לסיפור "חלקיק של הירח". בסיפור זה, האישה היפה אננגראגה היא למעשה נחשה, כמו קונדליני – וכמו קונדליני היא מחברת בין היצר לחכמה. היא מושא התשוקה המינית הגדול ביותר, בהיותה האישה היפה והמושכת ביותר אשר גורמת לגברים ליפול לרגליה. בנוסף, היא מייצגת את פסגת החכמה ואין חידה שהיא לא מסוגלת לפתור. היא קונדליני המחברת בין היצר לחכמה, וסוריאקנטה (ואולי גם הקורא/ת) הוא זה שהחיבור מתרחש אצלו בדומה לשיווה, גם סוריאקנטה חייב להתמסר לאשה כדי ליצור המשכיות: במקרה של שיווה לצורך הולדת ילד שינצח שד נוראי, ובמקרה של סוריאקנטה – לצורך המשך קיומה של הממלכה. כמו שיווה, גם סוריאקנטה מגלה את התשוקה שתמיד הייתה בו רק עם הופעת בת הזוג שלו (אצל שיווה התשוקה מופיעה כאשר פארווטי משרתת אותו, ואצל סוריאקנטה – כאשר הוא רואה את דיוקנה של אננגראגה). בסופו של דבר מגיע רגע ההארה, כאשר החיבור המתרחש אצל סוריאקנטה בין התשוקה לחוכמה מייצר את השאלה שאננגראגה אינה יכולה לענות עליה (ולא משום פגם בחכמתה – אלא כשסוריאקנטה, ברגע של חיבור צלול בין התשוקה למחשבה, הבין מהי השאלה היחידה שהנסיכה אינה מסוגלת להשיב עליה). כך, החיבור בין היצר לחכמה יוצר את החיבור הקוסמי בין הזכרי לנקבי. חיבור זה הוא אולי המסר העיקרי שהספר "חלקיק של הירח" מנסה לתאר. כדי לרכוש את הספר "חלקיק של הירח: סיפור אהבה הודי" (חידת האהבה), ניתן ליצור קשר עם איתי אהרה: בטלפון 0524855000 או [email protected] :באימייל קרישנה מנגן בחליל לאחרונה לאור חידוש העבודה המשותפת שלי עם ענת צחור פרסמתי מאמר קצר באתר שלה על קשרים רעיוניים בין המיתולוגיה ההודית לבין מה שמכונה - מסורת היוגה - האלים ההודים ויוגה המילה יוגה מוכרת בימנו בעיקר כשם של פעילות גופנית המבוצעת על מזרן בתוך סטודיו ליוגה או במכון כושר. כמובן שהמקור ההודי של המילה לא התייחס לפעילות שבוצעה בסטודיו או במכון כושר. למעשה המילה יוגה הופיעה בהקשרים שונים במסורת ההודית העתיקה. בשיחה עם דוקטור לידיה אמיר (במסגרת התכנית דיוטימה) אני מבקש להציג חלק מההקשרים השונים שבהם הופיע המושג "יוגה" במסורת ההודית. לשמיעת התכנית לחצו כאן.
אפשר לחשוב על החיים שלנו כאילו הם עמק גדול ויפה. כשאנו חיים בתוך העמק אנו רואים חלקים ממנו, אבל חלקים גדולים ממנו נסתרים מאתנו פשוט כי אנו נמצאים בתוכו. כדי שנוכל לראות את כל העמק ואת כל יופיו אנו נדרשים לעתים לעלות על הר גבוה המאפשר נקודת ראות חדשה. כך, דווקא ע"י התרחקות מהעמק, אנחנו מצליחים לראות אותו טוב יותר. כך גם חיי היום יום שלנו - כאשר אנו נמצאים בהם איננו יכולים להבחין בכל היופי והמורכבות שלהם. לפעמים אנו זקוקים לנקודת מבט מבחוץ כדי שנוכל לראות כמה מורכבים ומעניינים חיינו.
אני משתמש בהכרה שלי של זרמים שונים בפילוסופיה ובמסורת של הודו העתיקה כהר המעניק לי נקודת מבט חדשה על החיים. משום כך איני רואה צורך להפוך את הפילוסופיה ההודית למשהו מוכר הדומה למעשה להגות הקיימת בתרבות שלנו כמערביים ויהודים. כלומר איני רואה כל צורך להראות שההגות ההודית היא בדיוק כמו אריסטו, התנ"ך, הקבלה וכד'. להפך, דווקא הזרות שלה היא המקסימה בעיניי משום שהיא מאפשרת את נקודת המבט החדשה שלא הייתה נגישה לי בשום דרך אחרת. מכאן שעלינו לחקור ולגלות את המאפיינים הייחודיים של הגות הודו ולהתרחק מהמוכר והידוע לנו. דווקא ע"י התרחקות זו נוכל ללמוד דבר חדש על חיינו כי בהתרחקות זו מתגלה נקודת מבט חדשה על חיינו. כלומר דווקא בגלל השוני והזרות של ההגות ההודית מתאפשר לנו להגיע לנקודת מבט שאנו לא רגילים אליה וכך לגלות דברים חדשים בחיינו |
Archives
June 2014
Categories
All
|