למחשבה פילוסופית
קישור לניוזלטר מחשבה פילוסופית ובו הפעם דיון קצר הניסיון להביא מהו בודהיזם
למחשבה פילוסופית
0 Comments
קישור לניוזלטר מחשבה פילוסופית ובו לכבוד ולנטין דיון בתשוקה על רקע מיתוס הודי עתיק הניוזלטר של איתי אהרה מחשבה פילוסופית קישור לניוזלטר, מחשבה פילוסופית. הפעם מופיע בו קטע קצר על שלילת האני הבודהיסטית מתוך הרצאה שנתתי בקיץ בקונגרס העולמי לפילוסופיה באתונה הניוזלטר של איתי אהרה מחשבה פילוסופית קישור לניוזלטר, מחשבה פילוסופית. הפעם מופיע בו פוסט קצר על הקשרים בין יוגה למיתולוגיה ההודית הניוזלטר של איתי אהרה - מחשבה פילוסופית קאמה (התשוקה) יורה חץ באל שיווה לפני זמן מה הגיע אליי הספר המיוחד "חלקיק של הירח: סיפור אהבה הודי" (או "חידת האהבה" בשמו החדש). בספר זה מסופר על המלך סוּרִיַאקַנְטָה שהיה חכם, חזק ויפה תואר אבל שונא נשים. הסלידה מנשים נמשכה, עד שיום אחד נתקל בציור של אישה יפהפייה והתאהב בתמונת דיוקנה. אותה אישה הייתה אַנַנְגַרָאגָה מעם הנַאגה, שהוא עם של נחשים קסומים המופיעים לעתים כדמויי אדם אותה אישה-נחש הייתה בעלת יופי מרהיב וחוכמה על-אנושית. כדי לקבוע מי יזכה בה לאישה, היא העמידה את המחזרים שלה בניסיון: במשך 21 ימים אירחה אותם לתפארת, ובכל יום היה עליהם לשאול אותה חידה – ורק אם היא לא תצליח לענות על אחת החידות, המחזר יזכה בה. אך מעולם לא הצליח אדם לשאול אותה שאלה שנותרה ללא מענה, וכך היא נשארה ללא בן-זוג. המלך סוריאקנטה מגיע לארמונה יחד עם רוּסַאקוֹש, בן לווייתו הפיקח, המשמש לו כפֶה משום שהמלך עצמו משותק מיופייה. רוסאקוש מספר לנסיכה בכל לילה סיפור, כשבכל סיפור מסתתרת חידה. סיפורי חידות אלה מהווים את עיקרו של הספר ומובילים לסופו גיבור הסיפור, סוריאקנטה, המדיר עצמו לגמרי מנשים, הזכיר לי את האל ההודי הגדול שיווה, היושב מבודד על ההימלאיה, מנותק מהעולם ומהתשוקה לנשים. אבל התשוקה חייבת להתעורר בשיווה, כדי שבעקבותיה יוליד בן שיוכל להרוג שד נורא בשם טרקה. כדי לעורר את התשוקה בשיווה מגיע אליו אל התשוקה – קאמה. אבל כאשר קאמה מגיע לשיווה, הוא מגלה ששיווה חסין מפני התשוקה בשל המדיטציה העמוקה בה הוא שרוי רק כאשר בת זוגו של שיווה, פַּרוואטִי, מופיעה לפניו, מצליח קאמה לחדור את "שריון המדיטציה" של האל ולעורר בו תשוקה עזה אליה. כלומר, רק כאשר שיווה מוכן לתת מקום לתשוקתו לפרוואטי, שכבר קיימת אצלו, יכול קאמה לעורר תשוקה זו. אך שיווה מתאושש מהר, מזהה את קאמה, שורף אותו בהבזק אש היוצא מעינו השלישית - ובכך שורף למעשה את התשוקה שקאמה מייצג. אלא שהתשוקה לא נעלמת: שיווה מקים אותה לתחייה, מתאחד עם פרוואטי ומוליד את הילד שיציל את העולם משימתו של קאמה לפתות את שיווה לחשוק בפרוואטי היא ניסיון להצביע על התשוקה כמובילה לחיים בעולם. התשוקה והולדת הילד יוצרים חיים ומצילים את העולם. פרוואטי מסמלת את העולם, את המשפחה ואת המיניות והילודה, וזאת בניגוד לפרישות הקיצונית של שיווה. הגילוי של התשוקה בשיווה גורם לו להבין כי הוא אינו סגפן מסוגר בלבד, אלא הוא צריך להתחבר לפרוואטי כדי לקיים את העולם. כך התשוקה מתוארת כאן כמחברת בין הפרוש לבין העולם הכוח החזק הזה של התשוקה מופיע גם בתפיסות הודיות שנהוג לכנות בשם טנטרה. תפיסות אלה אינן מתכחשות למיניות, אלא מנצלות את האנרגיה המינית כדי להגיע למצבים תודעתיים ואנרגטיים גבוהים יותר. בעוד הפרושים מבקשים להשקיט את המציאות, שהיא היסוד הנשי והדינמי, הרי שבתפיסות המכונות טנטריות מבקשים לעורר את האנרגיה הנשית והמינית, המכונה קונדליני, ובדרך זו להגיע לאותם הישגים ומצבים מנטליים שאליהם שואפים הפרושים אנרגיית הקונדליני מתוארת כנקבת הנחש, השוכנת באזור האגן. התעוררותה מהווה את השחרור, או את מה שמכונה "הארה". במקום ניתוק מהמיניות ומהמציאות, יש כאן התעוררות של הנשי והמיני. צריך גם להבין לעומק את השימוש בסמל של נקבת הנחש (קונדליני): הנחש הוא סמל מיני מובהק, כאשר הפיתולים שלו מציינים את הפיתוי הנשי וצורתו מסמלת את איבר המין הגברי. במקביל, הנחש הוא גם הרבה פעמים סמל לחוכמה, לרפואה ולידיעת הנסתר. כך מתאר מוטיב הנחש חיבור בין האנרגיה המינית והיצרית של האדם לבין המחשבה. חיבור זה הוא מה שיוצר את השחרור ואת ה"הארה" המוטיב של הנחש מחבר אותנו שוב לסיפור "חלקיק של הירח". בסיפור זה, האישה היפה אננגראגה היא למעשה נחשה, כמו קונדליני – וכמו קונדליני היא מחברת בין היצר לחכמה. היא מושא התשוקה המינית הגדול ביותר, בהיותה האישה היפה והמושכת ביותר אשר גורמת לגברים ליפול לרגליה. בנוסף, היא מייצגת את פסגת החכמה ואין חידה שהיא לא מסוגלת לפתור. היא קונדליני המחברת בין היצר לחכמה, וסוריאקנטה (ואולי גם הקורא/ת) הוא זה שהחיבור מתרחש אצלו בדומה לשיווה, גם סוריאקנטה חייב להתמסר לאשה כדי ליצור המשכיות: במקרה של שיווה לצורך הולדת ילד שינצח שד נוראי, ובמקרה של סוריאקנטה – לצורך המשך קיומה של הממלכה. כמו שיווה, גם סוריאקנטה מגלה את התשוקה שתמיד הייתה בו רק עם הופעת בת הזוג שלו (אצל שיווה התשוקה מופיעה כאשר פארווטי משרתת אותו, ואצל סוריאקנטה – כאשר הוא רואה את דיוקנה של אננגראגה). בסופו של דבר מגיע רגע ההארה, כאשר החיבור המתרחש אצל סוריאקנטה בין התשוקה לחוכמה מייצר את השאלה שאננגראגה אינה יכולה לענות עליה (ולא משום פגם בחכמתה – אלא כשסוריאקנטה, ברגע של חיבור צלול בין התשוקה למחשבה, הבין מהי השאלה היחידה שהנסיכה אינה מסוגלת להשיב עליה). כך, החיבור בין היצר לחכמה יוצר את החיבור הקוסמי בין הזכרי לנקבי. חיבור זה הוא אולי המסר העיקרי שהספר "חלקיק של הירח" מנסה לתאר. כדי לרכוש את הספר "חלקיק של הירח: סיפור אהבה הודי" (חידת האהבה), ניתן ליצור קשר עם איתי אהרה: בטלפון 0524855000 או [email protected] :באימייל האל שיווה הוא רוב הזמן האל שהכי מעניין אותי. לא בגלל שהוא אל נחמד או נעים, להפך שיווה נע בין פרוש מתבודד שאינו מתייחס לאיש לבין פרא הרסני המשמיד כל מה שעומד בדרכו . המתחים הללו הם שהופכים את שיווה לכל כך מעניין. לדעתי המתחים ששיווה חושף מאפיינים רבים מאיתנו וגם את המציאות עצמה. בפוסט שכתבתי ליוגה סטודיו של ענת צחור מופיעה הצגה קצרה של האל המעניין הזה. לקריאה של הפוסט על שיווה קרישנה מנגן בחליל לאחרונה לאור חידוש העבודה המשותפת שלי עם ענת צחור פרסמתי מאמר קצר באתר שלה על קשרים רעיוניים בין המיתולוגיה ההודית לבין מה שמכונה - מסורת היוגה - האלים ההודים ויוגה המילה יוגה מוכרת בימנו בעיקר כשם של פעילות גופנית המבוצעת על מזרן בתוך סטודיו ליוגה או במכון כושר. כמובן שהמקור ההודי של המילה לא התייחס לפעילות שבוצעה בסטודיו או במכון כושר. למעשה המילה יוגה הופיעה בהקשרים שונים במסורת ההודית העתיקה. בשיחה עם דוקטור לידיה אמיר (במסגרת התכנית דיוטימה) אני מבקש להציג חלק מההקשרים השונים שבהם הופיע המושג "יוגה" במסורת ההודית. לשמיעת התכנית לחצו כאן.
יוגה היא הכחדת/הפסקת/השקטת תנודות התודעה (הפעילות המנטלית). [יוגה סוטרה 1.2] זהו הפסוק שלמעשה פותח את היוגה סוטרה לפטנג'לי, יצירה הנחשבת לבסיס הפילוסופי של מה שמכונה מסורת היוגה. במובן מסוים מצהיר פסוק זה מהי היוגה לפי פטנג'לי. יש במשפט זה הצהרת כוונות והצבעה על שדה הפעילות של היוגה: שדה הפעילות של היוגה מתואר כתודעה (citta), גם אם השינוי אליו תוביל היוגה בסופו של דבר יהיה שינוי קיומי שחורג מגבולות ההכרה. התודעה מתוארת כנמצאת בפעילות כאשר הפעילות הזו מתוארת כתנודות, תנודות שהיוגה היא השקטה, הפסקה או הכחדה שלהן [אני בדרך כלל אוהב להשתמש בהכחדה, אבל במקרה זה השקטה נראתה לי בחירה מתאימה יותר ולכן בהמשך אשתמש בה]. תנודות התודעה שפטנג'לי מבקש להשקיט הן למעשה כל הפעילות המנטלית הן מתוארות בדרך הבאה: (אלו הם סוגי הפעילות המנטלית:) אמצעי הכרה, תפיסה שגויה, המשגה (יצירת מושגים), שינה וזיכרון. [יוגה סוטה 1.6] ניתן לראות כי פטנג'לי אינו כולל רגשות בתוך הפעילות המנטלית, אבל זה לא אומר שפטנג'לי חושב שלאדם אין רגשות, אלא הוא פשוט לא חושב שיש להתייחס לרגשות כאל קטגוריה מנטלית נפרדת. במסורת ההודית אנחנו כמעט לא נמצא התייחסות לרגשות כקטגוריה או כיכולת הנפרדת מהרציונלי. למעשה החלוקה הברורה הזו בין רציונלי לאמוציונלי היא חלוקה שכמעט ולא קיימת במסורת ההודית. העובדה שאין הבחנה חזקה בין רגשות למחשבות היא נקודה שחשוב להבין כדי להבין את האפשרות של השקטת תנודות התודה. במה שניתן לכנות המסורת המערבית (להוציא מספר שיטות מחשבה כמו זו של אלפרד אדלר וברוך שפינוזה) הרגשות נתפסות כמשהו ספונטני שאינו ניתן לשליטה. כלומר אני לא יכול לשלוט על כך שהתרגזתי או על כך שהתאהבתי. בתוך תמונה כגון זו השקטה של תנודות התודעה תהיה למעשה בלתי אפשרית משום שתמיד יוכלו להתעורר בי רגשות שאין לי שליטה עליהם. כדי שהשקטה, ובכלל כדי שעבודה מדיטטיבית, תהיה אפשרית, חייבים להניח שהרגשות ניתנות לשליטה ולהשקטה כמו פעילות מנטלית אחרת. הנקודה המרכזית היא שאין דבר בעולם שאני בהכרח משועבד לו, גם החשיבה הרציונלית וגם הרגשות הן בעלות אותו מעמד ולכן גם את החשיבה הרציונלית וגם את הרגשות אפשר להשקיט. השאלה למה בכלל שהיוגי ירצה להשקיט את כל הפעילות המנטלית שלו, והתשובה נעוצה ברצון החזק להבין את עצמנו. הרי כאשר אני חושב, אני כועס וכד' הפעולות של המחשבה ושל הכעס הן פעולות שמיוחסות לי אבל הן לא אני. הבעיה לפי היוגה סוטרה היא שישנו בלבול בו נדמה שפעולת המחשבה וכעס הן אני. מכאן שאם ברצוננו שהאני יתגלה, יש לנתק אותו מהמחשבה והכעס. כאשר נשקיט את התנודות כמו המחשבה והכעס, יישאר רק אני ללא כל פעילות מנטלית, כולל הפעילות המכונה רגשית. אז תתגלה העצמיות האמיתית וכל מה שיהיה זו רק נוכחות אמיתית של עצמי ללא כל מחשבה, ללא כל רגש או הרגשה וללא בלבול או סבל. ישנה כאן חוויה של מצב ללא תכונות, מצב של שקט של איזון מוחלט ורק במצב זה העצמי באמת מתגלה. רק במצב זה מסתיים החיפוש העצמי כי רק במצב זה העצמי זורח ללא כל כיסוי גופני או מנטלי שיסתיר אותו. אדם נכנס לחדר חשוך. בעזרת מעט אור שיש בחדר הוא מבחין בנחש על הרצפה ופחד מתעורר בו. אבל אז הוא שומע קול האומר לו "זה לא נחש, זה חבל". ברגע ששמע משפט זה הוא רואה שמה שחשב שהוא נחש אינו אלא חבל, והפחד נעלם. קטע קצר זה, המראה כי נחש יכול להתגלות כחבל, הוא מהדוגמאות הנפוצות והמוכרות בהגות ההודית. דוגמה זו נועדה להציג את האפשרות של טרנספורמציה של העולם המופיע לפני האדם: לפני האדם מופיע נחש ובעזרת המשפט "זה לא נחש, זה חבל", מבין האדם כי הנחש שראה הוא למעשה חבל. דרך אחת להבין את הדוגמה של הנחש והחבל היא לטעון כי מדובר במקרה בו האדם רואה משהו ארוך ומפותל הדומה לנחש ואז מגלה שדבר זה הוא למעשה חבל. אם זה המקרה, הרי שלא מדובר כלל בטרנספורמציה של הופעת העולם, אלא בהבנה חדשה של אותה הופעה. אולם אפשר להבין דוגמה זו גם בדרך קיצונית יותר לפיה האדם לא רואה רק משהו ארוך ומפותל, אלא הוא אכן רואה נחש: הוא רואה את ראשו של הנחש, נדמה לו שהוא רואה כיצד הנחש זוחל ואולי הוא אף מצליח לשמוע את לחישותיו של הנחש. כלומר עד הרגע בו שמע האדם שמדובר בחבל הופיע לפניו נחש אשר גרם אצלו לפחד אמיתי. במובן זה המשפט המצביע על הנחש כחבל הוא משפט שמשנה את ההופעה הקונקרטית של העולם. לאחר שינוי זה הנחש כבר לא מופיע יותר: לפתע לא ניתן לזהות ראש בחבל, התזוזה מובנת רק כמשחקי אור, קולות הלחישה מתגלים כיצירי דמיון בלבד וכמובן שגם הפחד נעלם לגמרי. בדרך זו ניתן להבין את המשפט "זה לא נחש, זה חבל" כיוצר טרנספורמציה קונקרטית בהופעה של העולם - מעולם הכולל נחש לעולם הכולל חבל. הטיעון הפילוסופי לדעתי יכול במקרים מסוימים לתפקד כמו המשפט המבהיר וחושף, כי מה שחשבנו שהוא נחש הוא למעשה חבל. כלומר טיעון יכול לחולל שינוי בהבנת העולם שיגרור שינוי בהופעה החושית של העולם כפי שההבנה שהנחש הינו חבל גורמת להופעה של הנחש להשתנות. טיעונים כגון אלו מופיעים מספר פעמים לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה וההבנה שלהם חושפת את הפוטנציאל העצום שיש לטוען פילוסופי. ייחוס יכולת טרנספורמטיבית כגון זו לטיעון פילוסופי עשוי להיראות כלא סביר, אם אנו נוטים לחשוב על העולם כמופיע באופן שאינו תלוי בטענות הפילוסופיות שאנו מאמינים בהן. יהיו שיאמרו כי בין אם הפילוסוף יטען שהעולם הוא ביטוי חלקי של אידיאות מושלמות, או שהוא הטוב בעולמות האפשריים (או כל טענה פילוסופית אחרת), העולם בכל מקרה יישאר אותו עולם. אבל לדעתי ניתן לחשוב על הקשר בין העולם המופיע לפנינו לבין הטיעון הפילוסופי גם בדרך אחרת. כאשר מבינים כי המבנה המושגי שלנו מכתיב במידה רבה את מה שאנו רואים וחשים וכאשר מובן שטיעון פילוסופי יכול לשנות את המבנה המושגי, אז נהיה ברור שטיעון פילוסופי יכול לשנות את תמונת העולם החושית של האדם. בניגוד לטיעונים פילוסופיים המבקשים רק לתאר ולשכנע בעמדות מטפיזיות, מוסריות ואחרות, טיעון פילוסופי טרנספורמטיבי מבקש לבצע מהלך מחשבתי הגורר שינוי בתמונת העולם החושית של האדם. שינוי זה גורם לכך שאיננו רק מבינים את העולם באור חדש, אלא גם חווים אותו חושית ומיידית בדרך חדשה לגמרי. הנקודה המעניינת בהקשר זה היא לא רק השינוי שהטיעון הלוגי יכול ליצור בהופעת העולם, אלא לא פחות חשוב גם חשיפת הממד של מציאות הנשאר ללא שינוי למרות הטיעון הפילוסופי הטרנספורמטיבי. כאשר מתעמקים ביכולת הטרנספורמטיבית של הטיעון מגלים כי תמיד קיים ממד לא מושגי ש"חומק" מהיכולת הטרנספורמטיבית של הטיעון הפילוסופי. כלומר ישנה כאן האפשרות שטיעון פילוסופי ייצור טרנספורמציה רדיקאלית בתמונת העולם החושית ומצד שני יצביע על המציאות כבעלת נוכחות שאינה מוכלת ע"י המחשבה המושגית והלוגית ולכן גם אינה ניתנת לשינוי באמצעות טיעון רציונאלי. חשוב להדגיש שאיני מדבר על ממשות מיסטית שניתן לחוות אותה ללא מושגים, אלא על נוכחות שאומנם חורגת מהמושגי אך אינה בעלת תוכן אלטרנטיבי כלשהו מעבר לעצם נוכחותה. במובן זה הטיעון הטרנספורמטיבי מהווה ניסיון להכיר ולהמשיג את אותה נוכחות לא מושגית. ניסיון זה יוצר טרנספורמציה של כל עולם התופעות המופיע לפני האדם כי ההכרה מבקשת לדחות את התופעות ולהגיע להכרה של הנוכחות הלא מושגית של המציאות. אבל תהליך זה נועד מראש לכישלון כי הנוכחות בהגדרה אינה משהו שניתן להכלה ולהכרה. כך הטיעון הטרנספורמטיבי מוביל את האדם לריקוד נפלא עם המציאות כאשר במהלך הריקוד הוא מפשיט מהנוכחות הטהורה של המציאות את התופעות שמסתירות אותה, אך כאשר היא ערומה לחלוטין לא נשאר דבר להסתכל עליו כי ההכרה יכולה להשיג רק את תופעות שהולבשו על אותה נוכחות טהורה. המציאות הערומה נותרת כריק שלא ניתן להכירו אבל גם לא ניתן להתעלם ממנו. |
Archives
June 2014
Categories
All
|