קישור לניוזלטר מחשבה פילוסופית ובו לכבוד ולנטין דיון בתשוקה על רקע מיתוס הודי עתיק הניוזלטר של איתי אהרה מחשבה פילוסופית קישור לניוזלטר, מחשבה פילוסופית. הפעם מופיע בו קטע קצר על שלילת האני הבודהיסטית מתוך הרצאה שנתתי בקיץ בקונגרס העולמי לפילוסופיה באתונה הניוזלטר של איתי אהרה מחשבה פילוסופית קישור לניוזלטר שלי והפעם: קטע קצר על הילד קרישנה ועל מיתולוגיה הודית, מחשבות על דיוויד יום משחק שש-בש והקשר של זה לפילוסופיה טרנספורמטיבית. וגם הזמנה לשתי הרצאות נבחרות ומעניינות במיוחד
הניזולטר של איתי אהרה - מחשבה פילוסופית יוגה היא הכחדת/הפסקת/השקטת תנודות התודעה (הפעילות המנטלית). [יוגה סוטרה 1.2] זהו הפסוק שלמעשה פותח את היוגה סוטרה לפטנג'לי, יצירה הנחשבת לבסיס הפילוסופי של מה שמכונה מסורת היוגה. במובן מסוים מצהיר פסוק זה מהי היוגה לפי פטנג'לי. יש במשפט זה הצהרת כוונות והצבעה על שדה הפעילות של היוגה: שדה הפעילות של היוגה מתואר כתודעה (citta), גם אם השינוי אליו תוביל היוגה בסופו של דבר יהיה שינוי קיומי שחורג מגבולות ההכרה. התודעה מתוארת כנמצאת בפעילות כאשר הפעילות הזו מתוארת כתנודות, תנודות שהיוגה היא השקטה, הפסקה או הכחדה שלהן [אני בדרך כלל אוהב להשתמש בהכחדה, אבל במקרה זה השקטה נראתה לי בחירה מתאימה יותר ולכן בהמשך אשתמש בה]. תנודות התודעה שפטנג'לי מבקש להשקיט הן למעשה כל הפעילות המנטלית הן מתוארות בדרך הבאה: (אלו הם סוגי הפעילות המנטלית:) אמצעי הכרה, תפיסה שגויה, המשגה (יצירת מושגים), שינה וזיכרון. [יוגה סוטה 1.6] ניתן לראות כי פטנג'לי אינו כולל רגשות בתוך הפעילות המנטלית, אבל זה לא אומר שפטנג'לי חושב שלאדם אין רגשות, אלא הוא פשוט לא חושב שיש להתייחס לרגשות כאל קטגוריה מנטלית נפרדת. במסורת ההודית אנחנו כמעט לא נמצא התייחסות לרגשות כקטגוריה או כיכולת הנפרדת מהרציונלי. למעשה החלוקה הברורה הזו בין רציונלי לאמוציונלי היא חלוקה שכמעט ולא קיימת במסורת ההודית. העובדה שאין הבחנה חזקה בין רגשות למחשבות היא נקודה שחשוב להבין כדי להבין את האפשרות של השקטת תנודות התודה. במה שניתן לכנות המסורת המערבית (להוציא מספר שיטות מחשבה כמו זו של אלפרד אדלר וברוך שפינוזה) הרגשות נתפסות כמשהו ספונטני שאינו ניתן לשליטה. כלומר אני לא יכול לשלוט על כך שהתרגזתי או על כך שהתאהבתי. בתוך תמונה כגון זו השקטה של תנודות התודעה תהיה למעשה בלתי אפשרית משום שתמיד יוכלו להתעורר בי רגשות שאין לי שליטה עליהם. כדי שהשקטה, ובכלל כדי שעבודה מדיטטיבית, תהיה אפשרית, חייבים להניח שהרגשות ניתנות לשליטה ולהשקטה כמו פעילות מנטלית אחרת. הנקודה המרכזית היא שאין דבר בעולם שאני בהכרח משועבד לו, גם החשיבה הרציונלית וגם הרגשות הן בעלות אותו מעמד ולכן גם את החשיבה הרציונלית וגם את הרגשות אפשר להשקיט. השאלה למה בכלל שהיוגי ירצה להשקיט את כל הפעילות המנטלית שלו, והתשובה נעוצה ברצון החזק להבין את עצמנו. הרי כאשר אני חושב, אני כועס וכד' הפעולות של המחשבה ושל הכעס הן פעולות שמיוחסות לי אבל הן לא אני. הבעיה לפי היוגה סוטרה היא שישנו בלבול בו נדמה שפעולת המחשבה וכעס הן אני. מכאן שאם ברצוננו שהאני יתגלה, יש לנתק אותו מהמחשבה והכעס. כאשר נשקיט את התנודות כמו המחשבה והכעס, יישאר רק אני ללא כל פעילות מנטלית, כולל הפעילות המכונה רגשית. אז תתגלה העצמיות האמיתית וכל מה שיהיה זו רק נוכחות אמיתית של עצמי ללא כל מחשבה, ללא כל רגש או הרגשה וללא בלבול או סבל. ישנה כאן חוויה של מצב ללא תכונות, מצב של שקט של איזון מוחלט ורק במצב זה העצמי באמת מתגלה. רק במצב זה מסתיים החיפוש העצמי כי רק במצב זה העצמי זורח ללא כל כיסוי גופני או מנטלי שיסתיר אותו. אדם נכנס לחדר חשוך. בעזרת מעט אור שיש בחדר הוא מבחין בנחש על הרצפה ופחד מתעורר בו. אבל אז הוא שומע קול האומר לו "זה לא נחש, זה חבל". ברגע ששמע משפט זה הוא רואה שמה שחשב שהוא נחש אינו אלא חבל, והפחד נעלם. קטע קצר זה, המראה כי נחש יכול להתגלות כחבל, הוא מהדוגמאות הנפוצות והמוכרות בהגות ההודית. דוגמה זו נועדה להציג את האפשרות של טרנספורמציה של העולם המופיע לפני האדם: לפני האדם מופיע נחש ובעזרת המשפט "זה לא נחש, זה חבל", מבין האדם כי הנחש שראה הוא למעשה חבל. דרך אחת להבין את הדוגמה של הנחש והחבל היא לטעון כי מדובר במקרה בו האדם רואה משהו ארוך ומפותל הדומה לנחש ואז מגלה שדבר זה הוא למעשה חבל. אם זה המקרה, הרי שלא מדובר כלל בטרנספורמציה של הופעת העולם, אלא בהבנה חדשה של אותה הופעה. אולם אפשר להבין דוגמה זו גם בדרך קיצונית יותר לפיה האדם לא רואה רק משהו ארוך ומפותל, אלא הוא אכן רואה נחש: הוא רואה את ראשו של הנחש, נדמה לו שהוא רואה כיצד הנחש זוחל ואולי הוא אף מצליח לשמוע את לחישותיו של הנחש. כלומר עד הרגע בו שמע האדם שמדובר בחבל הופיע לפניו נחש אשר גרם אצלו לפחד אמיתי. במובן זה המשפט המצביע על הנחש כחבל הוא משפט שמשנה את ההופעה הקונקרטית של העולם. לאחר שינוי זה הנחש כבר לא מופיע יותר: לפתע לא ניתן לזהות ראש בחבל, התזוזה מובנת רק כמשחקי אור, קולות הלחישה מתגלים כיצירי דמיון בלבד וכמובן שגם הפחד נעלם לגמרי. בדרך זו ניתן להבין את המשפט "זה לא נחש, זה חבל" כיוצר טרנספורמציה קונקרטית בהופעה של העולם - מעולם הכולל נחש לעולם הכולל חבל. הטיעון הפילוסופי לדעתי יכול במקרים מסוימים לתפקד כמו המשפט המבהיר וחושף, כי מה שחשבנו שהוא נחש הוא למעשה חבל. כלומר טיעון יכול לחולל שינוי בהבנת העולם שיגרור שינוי בהופעה החושית של העולם כפי שההבנה שהנחש הינו חבל גורמת להופעה של הנחש להשתנות. טיעונים כגון אלו מופיעים מספר פעמים לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה וההבנה שלהם חושפת את הפוטנציאל העצום שיש לטוען פילוסופי. ייחוס יכולת טרנספורמטיבית כגון זו לטיעון פילוסופי עשוי להיראות כלא סביר, אם אנו נוטים לחשוב על העולם כמופיע באופן שאינו תלוי בטענות הפילוסופיות שאנו מאמינים בהן. יהיו שיאמרו כי בין אם הפילוסוף יטען שהעולם הוא ביטוי חלקי של אידיאות מושלמות, או שהוא הטוב בעולמות האפשריים (או כל טענה פילוסופית אחרת), העולם בכל מקרה יישאר אותו עולם. אבל לדעתי ניתן לחשוב על הקשר בין העולם המופיע לפנינו לבין הטיעון הפילוסופי גם בדרך אחרת. כאשר מבינים כי המבנה המושגי שלנו מכתיב במידה רבה את מה שאנו רואים וחשים וכאשר מובן שטיעון פילוסופי יכול לשנות את המבנה המושגי, אז נהיה ברור שטיעון פילוסופי יכול לשנות את תמונת העולם החושית של האדם. בניגוד לטיעונים פילוסופיים המבקשים רק לתאר ולשכנע בעמדות מטפיזיות, מוסריות ואחרות, טיעון פילוסופי טרנספורמטיבי מבקש לבצע מהלך מחשבתי הגורר שינוי בתמונת העולם החושית של האדם. שינוי זה גורם לכך שאיננו רק מבינים את העולם באור חדש, אלא גם חווים אותו חושית ומיידית בדרך חדשה לגמרי. הנקודה המעניינת בהקשר זה היא לא רק השינוי שהטיעון הלוגי יכול ליצור בהופעת העולם, אלא לא פחות חשוב גם חשיפת הממד של מציאות הנשאר ללא שינוי למרות הטיעון הפילוסופי הטרנספורמטיבי. כאשר מתעמקים ביכולת הטרנספורמטיבית של הטיעון מגלים כי תמיד קיים ממד לא מושגי ש"חומק" מהיכולת הטרנספורמטיבית של הטיעון הפילוסופי. כלומר ישנה כאן האפשרות שטיעון פילוסופי ייצור טרנספורמציה רדיקאלית בתמונת העולם החושית ומצד שני יצביע על המציאות כבעלת נוכחות שאינה מוכלת ע"י המחשבה המושגית והלוגית ולכן גם אינה ניתנת לשינוי באמצעות טיעון רציונאלי. חשוב להדגיש שאיני מדבר על ממשות מיסטית שניתן לחוות אותה ללא מושגים, אלא על נוכחות שאומנם חורגת מהמושגי אך אינה בעלת תוכן אלטרנטיבי כלשהו מעבר לעצם נוכחותה. במובן זה הטיעון הטרנספורמטיבי מהווה ניסיון להכיר ולהמשיג את אותה נוכחות לא מושגית. ניסיון זה יוצר טרנספורמציה של כל עולם התופעות המופיע לפני האדם כי ההכרה מבקשת לדחות את התופעות ולהגיע להכרה של הנוכחות הלא מושגית של המציאות. אבל תהליך זה נועד מראש לכישלון כי הנוכחות בהגדרה אינה משהו שניתן להכלה ולהכרה. כך הטיעון הטרנספורמטיבי מוביל את האדם לריקוד נפלא עם המציאות כאשר במהלך הריקוד הוא מפשיט מהנוכחות הטהורה של המציאות את התופעות שמסתירות אותה, אך כאשר היא ערומה לחלוטין לא נשאר דבר להסתכל עליו כי ההכרה יכולה להשיג רק את תופעות שהולבשו על אותה נוכחות טהורה. המציאות הערומה נותרת כריק שלא ניתן להכירו אבל גם לא ניתן להתעלם ממנו. אחת היצירות האהובות עלי ממסורת היוגה היא ההטהא-יוגה-פרדיפיקה. אני אוהב לדבר על יצירה דווקא בגלל שזו לא נחשבת יצירה פילוסופית. ההטהא-יוגה-פרדיפיקה לסוואטמאראמה כנראה מהמאה ה-15 לספירה, הנה אחת היצירות הידועות במסורת היוגה. מדובר בטקסט הכתוב כמדריך לתנוחות, נשימות וטכניקות יוגיות אחרות. בעקבות עיסוק זה בטכניקות גופניות נחשבת הפרדיפיקה ליצירה שאין לה משמעות פילוסופית עמוקה
לדעתי דווקא התמקדות זו של הפרדיפיקה בגופני יכולה להתפרש כאמירה פילוסופית חשובה המאפשרת להציג רעיונות מופשטים של ההגות ההודית כמצבים גופניים ונקרטיים. לדוגמה: במסגרת יצירה זו ניתן להבין גם תיאור מופשט לכאורה כמו "מתפוגג בריקות" (המופיע בהטהא-יוגה-פרדיפיקה 4.10) כתיאור קונקרטי של ריקון האוויר מהחלל הפנימי בין העיניים (כמו בהטהא-יוגה-פרדיפיקה, 4.44). לאור התייחסויות כגון אלו למצבים גופניים, ייתכן כי רעיונות פילוסופיים מופשטים אינם צריכים להיות רק מתוארים בדרך תיאורטית ואפילו אינם מוגבלים רק להתייחסות לחוויה מנטאלית, אלא יכולים להפוך .לפרקטיקה גופנית קונקרטית מולמדהיַמקה –קארִיקא פרק 18
תרגום: איתי אהרה .אם העצמי היה המצרפים, הוא היה לוקח חלק בהופעה ובהעלמות אם הוא היה אחר מהמצרפים, היה הוא מזוהה כחסר מצרפים. ׀׀1׀׀ ātmā skandhā yadi bhaved udayavyayabhāg bhavet| skandhebhyo 'nyo yadi bhaved bhaved askandhalakṣaṇaḥ || ?וכשעצמי אינני, היכן ימצא השייך לעצמי מההשקטה של העצמי והשייך לעצמי נובעים העדר-אני והעדר-שלי. ׀׀2׀׀ ātmany asati cātmīyaṃ kuta eva bhaviṣyati | nirmamo nirahaṃkāraḥ śamādātmātmanīnayoḥ || זה שהוא ללא-אני וללא-שלי אינו בנמצא הרואה העדר-אני והעדר-שלי אינו רואה. ׀׀3׀׀ nirmamo nirahaṃkāro yaś ca so 'pi na vidyate | nirmamaṃ nirahaṃkāraṃ yaḥ paśyati na paśyati || ,בכיליון ה'אני' וה'שלי', גם בפנים וגם בחוץ ההיאחזות מוכחדת. דרך הסיום שלה הלידה מתכלה. ׀׀4׀׀ mametyaham iti kṣīṇe bahirdhādhyātmam eva ca | nirudhyata upādānaṃ tatkṣayāj janmanaḥ kṣayaḥ || .השחרור נובע מכיליון של הקרמה והנגעים, הקרמה והנגעים נובעים מהמשגה הם נובעים מהרחבה מנטאלית וההרחבה המנטאלית מוכחדת בריקות. ׀׀5׀׀ karmakleśakṣayān mokṣaḥ karmakleśā vikalpataḥ | te prapañcāt prapañcas tu śūnyatāyāṃ nirudhyate || הבודהות לימדו על העצמי, וגם הורו על אין עצמי וגם הורו על "שלילת העצמי ושלילת אין עצמי" . ׀׀6׀׀ ātmety api prajñapitam anātmety api deśitam | buddhair nātmā na cānātmā kaścid ity api deśitam .כאשר נפסק מה שאפשר לכנות נפסק מושא התודעה המציאות כפי שהיא חסרת היווצרות והכחדה, כמו הנירואנה. ׀׀7׀׀ nivṛttam abhidhātavyaṃ nivṛtte cittagocare/ anutpannānirrudhā hi nirvāṇam iva dharmatā// ,הכל אמיתי, לא-אמיתי, אמיתי ולא-אמיתי, ולא-אמיתי ולא-לא-אמיתי זה מה שהורה הבודהא. ׀׀8׀׀ sarvaṃ tathyaṃ na vā tathyaṃ tathyaṃ cātathyam eva ca | naivātathyaṃ naiva tathyam etad buddhānuśāsanam || ,לא תלויה באחר, שקטה, לא מתרחבת ע"י התרחבות מנטאלית חסרת המשגה, בלא ריבוי – זהו האפיון של המציאות עצמה. ׀׀9׀׀ aparapratyayaṃ śāntaṃ prapañcair aprapañcitaṃ/ nirvikalpam anānārthaṃ etat tattvasya lakṣaṇam// .זה שמתקיים בתלות במשהו אכן אינו דבר זה, וגם הוא אינו אחר ממנו מכאן שהוא גם לא מתבטל וגם לא נצחי. ׀׀10׀׀ pratītya yad yad bhavati na hi tāvat tad eva tat/ na cānyad api tasmān nocchinnaṃ nāpi śāśvataṃ// :זוהי הוראת האלמוות של הבודהות אדוני העולם ללא אחדות, ללא ריבוי, לא מבוטל ולא נצחי. ׀׀11׀׀ anekārtham anānārtham anucchedam aśāśvatam | etat tal lokanāthānāṃ buddhānāṃ śāsanāmṛtam || כשהבודהות המושלמים אינם בהיווצרות וגם השומעים בכיליון אז מתוך הניתוק מהבודהות-הערים-מעצמם מופיעה החוכמה. ׀׀12׀׀ saṃbuddhānām anutpāde śrāvakāṇāṃ punaḥ kṣaye | jñānaṃ pratyekabuddhānām asaṃsargāt pravartate || כל הזכויות שמורות לאיתי אהרה |
Archives
June 2014
Categories
All
|