למחשבה פילוסופית
קישור לניוזלטר מחשבה פילוסופית ובו הפעם דיון קצר הניסיון להביא מהו בודהיזם
למחשבה פילוסופית
0 Comments
קישור לניוזלטר מחשבה פילוסופית ובו לכבוד ולנטין דיון בתשוקה על רקע מיתוס הודי עתיק הניוזלטר של איתי אהרה מחשבה פילוסופית קישור לניוזלטר, מחשבה פילוסופית. הפעם מופיע בו קטע קצר על שלילת האני הבודהיסטית מתוך הרצאה שנתתי בקיץ בקונגרס העולמי לפילוסופיה באתונה הניוזלטר של איתי אהרה מחשבה פילוסופית קישור לניוזלטר שלי והפעם: קטע קצר על הילד קרישנה ועל מיתולוגיה הודית, מחשבות על דיוויד יום משחק שש-בש והקשר של זה לפילוסופיה טרנספורמטיבית. וגם הזמנה לשתי הרצאות נבחרות ומעניינות במיוחד
הניזולטר של איתי אהרה - מחשבה פילוסופית קאמה (התשוקה) יורה חץ באל שיווה לפני זמן מה הגיע אליי הספר המיוחד "חלקיק של הירח: סיפור אהבה הודי" (או "חידת האהבה" בשמו החדש). בספר זה מסופר על המלך סוּרִיַאקַנְטָה שהיה חכם, חזק ויפה תואר אבל שונא נשים. הסלידה מנשים נמשכה, עד שיום אחד נתקל בציור של אישה יפהפייה והתאהב בתמונת דיוקנה. אותה אישה הייתה אַנַנְגַרָאגָה מעם הנַאגה, שהוא עם של נחשים קסומים המופיעים לעתים כדמויי אדם אותה אישה-נחש הייתה בעלת יופי מרהיב וחוכמה על-אנושית. כדי לקבוע מי יזכה בה לאישה, היא העמידה את המחזרים שלה בניסיון: במשך 21 ימים אירחה אותם לתפארת, ובכל יום היה עליהם לשאול אותה חידה – ורק אם היא לא תצליח לענות על אחת החידות, המחזר יזכה בה. אך מעולם לא הצליח אדם לשאול אותה שאלה שנותרה ללא מענה, וכך היא נשארה ללא בן-זוג. המלך סוריאקנטה מגיע לארמונה יחד עם רוּסַאקוֹש, בן לווייתו הפיקח, המשמש לו כפֶה משום שהמלך עצמו משותק מיופייה. רוסאקוש מספר לנסיכה בכל לילה סיפור, כשבכל סיפור מסתתרת חידה. סיפורי חידות אלה מהווים את עיקרו של הספר ומובילים לסופו גיבור הסיפור, סוריאקנטה, המדיר עצמו לגמרי מנשים, הזכיר לי את האל ההודי הגדול שיווה, היושב מבודד על ההימלאיה, מנותק מהעולם ומהתשוקה לנשים. אבל התשוקה חייבת להתעורר בשיווה, כדי שבעקבותיה יוליד בן שיוכל להרוג שד נורא בשם טרקה. כדי לעורר את התשוקה בשיווה מגיע אליו אל התשוקה – קאמה. אבל כאשר קאמה מגיע לשיווה, הוא מגלה ששיווה חסין מפני התשוקה בשל המדיטציה העמוקה בה הוא שרוי רק כאשר בת זוגו של שיווה, פַּרוואטִי, מופיעה לפניו, מצליח קאמה לחדור את "שריון המדיטציה" של האל ולעורר בו תשוקה עזה אליה. כלומר, רק כאשר שיווה מוכן לתת מקום לתשוקתו לפרוואטי, שכבר קיימת אצלו, יכול קאמה לעורר תשוקה זו. אך שיווה מתאושש מהר, מזהה את קאמה, שורף אותו בהבזק אש היוצא מעינו השלישית - ובכך שורף למעשה את התשוקה שקאמה מייצג. אלא שהתשוקה לא נעלמת: שיווה מקים אותה לתחייה, מתאחד עם פרוואטי ומוליד את הילד שיציל את העולם משימתו של קאמה לפתות את שיווה לחשוק בפרוואטי היא ניסיון להצביע על התשוקה כמובילה לחיים בעולם. התשוקה והולדת הילד יוצרים חיים ומצילים את העולם. פרוואטי מסמלת את העולם, את המשפחה ואת המיניות והילודה, וזאת בניגוד לפרישות הקיצונית של שיווה. הגילוי של התשוקה בשיווה גורם לו להבין כי הוא אינו סגפן מסוגר בלבד, אלא הוא צריך להתחבר לפרוואטי כדי לקיים את העולם. כך התשוקה מתוארת כאן כמחברת בין הפרוש לבין העולם הכוח החזק הזה של התשוקה מופיע גם בתפיסות הודיות שנהוג לכנות בשם טנטרה. תפיסות אלה אינן מתכחשות למיניות, אלא מנצלות את האנרגיה המינית כדי להגיע למצבים תודעתיים ואנרגטיים גבוהים יותר. בעוד הפרושים מבקשים להשקיט את המציאות, שהיא היסוד הנשי והדינמי, הרי שבתפיסות המכונות טנטריות מבקשים לעורר את האנרגיה הנשית והמינית, המכונה קונדליני, ובדרך זו להגיע לאותם הישגים ומצבים מנטליים שאליהם שואפים הפרושים אנרגיית הקונדליני מתוארת כנקבת הנחש, השוכנת באזור האגן. התעוררותה מהווה את השחרור, או את מה שמכונה "הארה". במקום ניתוק מהמיניות ומהמציאות, יש כאן התעוררות של הנשי והמיני. צריך גם להבין לעומק את השימוש בסמל של נקבת הנחש (קונדליני): הנחש הוא סמל מיני מובהק, כאשר הפיתולים שלו מציינים את הפיתוי הנשי וצורתו מסמלת את איבר המין הגברי. במקביל, הנחש הוא גם הרבה פעמים סמל לחוכמה, לרפואה ולידיעת הנסתר. כך מתאר מוטיב הנחש חיבור בין האנרגיה המינית והיצרית של האדם לבין המחשבה. חיבור זה הוא מה שיוצר את השחרור ואת ה"הארה" המוטיב של הנחש מחבר אותנו שוב לסיפור "חלקיק של הירח". בסיפור זה, האישה היפה אננגראגה היא למעשה נחשה, כמו קונדליני – וכמו קונדליני היא מחברת בין היצר לחכמה. היא מושא התשוקה המינית הגדול ביותר, בהיותה האישה היפה והמושכת ביותר אשר גורמת לגברים ליפול לרגליה. בנוסף, היא מייצגת את פסגת החכמה ואין חידה שהיא לא מסוגלת לפתור. היא קונדליני המחברת בין היצר לחכמה, וסוריאקנטה (ואולי גם הקורא/ת) הוא זה שהחיבור מתרחש אצלו בדומה לשיווה, גם סוריאקנטה חייב להתמסר לאשה כדי ליצור המשכיות: במקרה של שיווה לצורך הולדת ילד שינצח שד נוראי, ובמקרה של סוריאקנטה – לצורך המשך קיומה של הממלכה. כמו שיווה, גם סוריאקנטה מגלה את התשוקה שתמיד הייתה בו רק עם הופעת בת הזוג שלו (אצל שיווה התשוקה מופיעה כאשר פארווטי משרתת אותו, ואצל סוריאקנטה – כאשר הוא רואה את דיוקנה של אננגראגה). בסופו של דבר מגיע רגע ההארה, כאשר החיבור המתרחש אצל סוריאקנטה בין התשוקה לחוכמה מייצר את השאלה שאננגראגה אינה יכולה לענות עליה (ולא משום פגם בחכמתה – אלא כשסוריאקנטה, ברגע של חיבור צלול בין התשוקה למחשבה, הבין מהי השאלה היחידה שהנסיכה אינה מסוגלת להשיב עליה). כך, החיבור בין היצר לחכמה יוצר את החיבור הקוסמי בין הזכרי לנקבי. חיבור זה הוא אולי המסר העיקרי שהספר "חלקיק של הירח" מנסה לתאר. כדי לרכוש את הספר "חלקיק של הירח: סיפור אהבה הודי" (חידת האהבה), ניתן ליצור קשר עם איתי אהרה: בטלפון 0524855000 או [email protected] :באימייל קרישנה מנגן בחליל לאחרונה לאור חידוש העבודה המשותפת שלי עם ענת צחור פרסמתי מאמר קצר באתר שלה על קשרים רעיוניים בין המיתולוגיה ההודית לבין מה שמכונה - מסורת היוגה - האלים ההודים ויוגה המילה יוגה מוכרת בימנו בעיקר כשם של פעילות גופנית המבוצעת על מזרן בתוך סטודיו ליוגה או במכון כושר. כמובן שהמקור ההודי של המילה לא התייחס לפעילות שבוצעה בסטודיו או במכון כושר. למעשה המילה יוגה הופיעה בהקשרים שונים במסורת ההודית העתיקה. בשיחה עם דוקטור לידיה אמיר (במסגרת התכנית דיוטימה) אני מבקש להציג חלק מההקשרים השונים שבהם הופיע המושג "יוגה" במסורת ההודית. לשמיעת התכנית לחצו כאן.
יוגה היא הכחדת/הפסקת/השקטת תנודות התודעה (הפעילות המנטלית). [יוגה סוטרה 1.2] זהו הפסוק שלמעשה פותח את היוגה סוטרה לפטנג'לי, יצירה הנחשבת לבסיס הפילוסופי של מה שמכונה מסורת היוגה. במובן מסוים מצהיר פסוק זה מהי היוגה לפי פטנג'לי. יש במשפט זה הצהרת כוונות והצבעה על שדה הפעילות של היוגה: שדה הפעילות של היוגה מתואר כתודעה (citta), גם אם השינוי אליו תוביל היוגה בסופו של דבר יהיה שינוי קיומי שחורג מגבולות ההכרה. התודעה מתוארת כנמצאת בפעילות כאשר הפעילות הזו מתוארת כתנודות, תנודות שהיוגה היא השקטה, הפסקה או הכחדה שלהן [אני בדרך כלל אוהב להשתמש בהכחדה, אבל במקרה זה השקטה נראתה לי בחירה מתאימה יותר ולכן בהמשך אשתמש בה]. תנודות התודעה שפטנג'לי מבקש להשקיט הן למעשה כל הפעילות המנטלית הן מתוארות בדרך הבאה: (אלו הם סוגי הפעילות המנטלית:) אמצעי הכרה, תפיסה שגויה, המשגה (יצירת מושגים), שינה וזיכרון. [יוגה סוטה 1.6] ניתן לראות כי פטנג'לי אינו כולל רגשות בתוך הפעילות המנטלית, אבל זה לא אומר שפטנג'לי חושב שלאדם אין רגשות, אלא הוא פשוט לא חושב שיש להתייחס לרגשות כאל קטגוריה מנטלית נפרדת. במסורת ההודית אנחנו כמעט לא נמצא התייחסות לרגשות כקטגוריה או כיכולת הנפרדת מהרציונלי. למעשה החלוקה הברורה הזו בין רציונלי לאמוציונלי היא חלוקה שכמעט ולא קיימת במסורת ההודית. העובדה שאין הבחנה חזקה בין רגשות למחשבות היא נקודה שחשוב להבין כדי להבין את האפשרות של השקטת תנודות התודה. במה שניתן לכנות המסורת המערבית (להוציא מספר שיטות מחשבה כמו זו של אלפרד אדלר וברוך שפינוזה) הרגשות נתפסות כמשהו ספונטני שאינו ניתן לשליטה. כלומר אני לא יכול לשלוט על כך שהתרגזתי או על כך שהתאהבתי. בתוך תמונה כגון זו השקטה של תנודות התודעה תהיה למעשה בלתי אפשרית משום שתמיד יוכלו להתעורר בי רגשות שאין לי שליטה עליהם. כדי שהשקטה, ובכלל כדי שעבודה מדיטטיבית, תהיה אפשרית, חייבים להניח שהרגשות ניתנות לשליטה ולהשקטה כמו פעילות מנטלית אחרת. הנקודה המרכזית היא שאין דבר בעולם שאני בהכרח משועבד לו, גם החשיבה הרציונלית וגם הרגשות הן בעלות אותו מעמד ולכן גם את החשיבה הרציונלית וגם את הרגשות אפשר להשקיט. השאלה למה בכלל שהיוגי ירצה להשקיט את כל הפעילות המנטלית שלו, והתשובה נעוצה ברצון החזק להבין את עצמנו. הרי כאשר אני חושב, אני כועס וכד' הפעולות של המחשבה ושל הכעס הן פעולות שמיוחסות לי אבל הן לא אני. הבעיה לפי היוגה סוטרה היא שישנו בלבול בו נדמה שפעולת המחשבה וכעס הן אני. מכאן שאם ברצוננו שהאני יתגלה, יש לנתק אותו מהמחשבה והכעס. כאשר נשקיט את התנודות כמו המחשבה והכעס, יישאר רק אני ללא כל פעילות מנטלית, כולל הפעילות המכונה רגשית. אז תתגלה העצמיות האמיתית וכל מה שיהיה זו רק נוכחות אמיתית של עצמי ללא כל מחשבה, ללא כל רגש או הרגשה וללא בלבול או סבל. ישנה כאן חוויה של מצב ללא תכונות, מצב של שקט של איזון מוחלט ורק במצב זה העצמי באמת מתגלה. רק במצב זה מסתיים החיפוש העצמי כי רק במצב זה העצמי זורח ללא כל כיסוי גופני או מנטלי שיסתיר אותו. מולמדהיַמקה –קארִיקא פרק 18
תרגום: איתי אהרה .אם העצמי היה המצרפים, הוא היה לוקח חלק בהופעה ובהעלמות אם הוא היה אחר מהמצרפים, היה הוא מזוהה כחסר מצרפים. ׀׀1׀׀ ātmā skandhā yadi bhaved udayavyayabhāg bhavet| skandhebhyo 'nyo yadi bhaved bhaved askandhalakṣaṇaḥ || ?וכשעצמי אינני, היכן ימצא השייך לעצמי מההשקטה של העצמי והשייך לעצמי נובעים העדר-אני והעדר-שלי. ׀׀2׀׀ ātmany asati cātmīyaṃ kuta eva bhaviṣyati | nirmamo nirahaṃkāraḥ śamādātmātmanīnayoḥ || זה שהוא ללא-אני וללא-שלי אינו בנמצא הרואה העדר-אני והעדר-שלי אינו רואה. ׀׀3׀׀ nirmamo nirahaṃkāro yaś ca so 'pi na vidyate | nirmamaṃ nirahaṃkāraṃ yaḥ paśyati na paśyati || ,בכיליון ה'אני' וה'שלי', גם בפנים וגם בחוץ ההיאחזות מוכחדת. דרך הסיום שלה הלידה מתכלה. ׀׀4׀׀ mametyaham iti kṣīṇe bahirdhādhyātmam eva ca | nirudhyata upādānaṃ tatkṣayāj janmanaḥ kṣayaḥ || .השחרור נובע מכיליון של הקרמה והנגעים, הקרמה והנגעים נובעים מהמשגה הם נובעים מהרחבה מנטאלית וההרחבה המנטאלית מוכחדת בריקות. ׀׀5׀׀ karmakleśakṣayān mokṣaḥ karmakleśā vikalpataḥ | te prapañcāt prapañcas tu śūnyatāyāṃ nirudhyate || הבודהות לימדו על העצמי, וגם הורו על אין עצמי וגם הורו על "שלילת העצמי ושלילת אין עצמי" . ׀׀6׀׀ ātmety api prajñapitam anātmety api deśitam | buddhair nātmā na cānātmā kaścid ity api deśitam .כאשר נפסק מה שאפשר לכנות נפסק מושא התודעה המציאות כפי שהיא חסרת היווצרות והכחדה, כמו הנירואנה. ׀׀7׀׀ nivṛttam abhidhātavyaṃ nivṛtte cittagocare/ anutpannānirrudhā hi nirvāṇam iva dharmatā// ,הכל אמיתי, לא-אמיתי, אמיתי ולא-אמיתי, ולא-אמיתי ולא-לא-אמיתי זה מה שהורה הבודהא. ׀׀8׀׀ sarvaṃ tathyaṃ na vā tathyaṃ tathyaṃ cātathyam eva ca | naivātathyaṃ naiva tathyam etad buddhānuśāsanam || ,לא תלויה באחר, שקטה, לא מתרחבת ע"י התרחבות מנטאלית חסרת המשגה, בלא ריבוי – זהו האפיון של המציאות עצמה. ׀׀9׀׀ aparapratyayaṃ śāntaṃ prapañcair aprapañcitaṃ/ nirvikalpam anānārthaṃ etat tattvasya lakṣaṇam// .זה שמתקיים בתלות במשהו אכן אינו דבר זה, וגם הוא אינו אחר ממנו מכאן שהוא גם לא מתבטל וגם לא נצחי. ׀׀10׀׀ pratītya yad yad bhavati na hi tāvat tad eva tat/ na cānyad api tasmān nocchinnaṃ nāpi śāśvataṃ// :זוהי הוראת האלמוות של הבודהות אדוני העולם ללא אחדות, ללא ריבוי, לא מבוטל ולא נצחי. ׀׀11׀׀ anekārtham anānārtham anucchedam aśāśvatam | etat tal lokanāthānāṃ buddhānāṃ śāsanāmṛtam || כשהבודהות המושלמים אינם בהיווצרות וגם השומעים בכיליון אז מתוך הניתוק מהבודהות-הערים-מעצמם מופיעה החוכמה. ׀׀12׀׀ saṃbuddhānām anutpāde śrāvakāṇāṃ punaḥ kṣaye | jñānaṃ pratyekabuddhānām asaṃsargāt pravartate || כל הזכויות שמורות לאיתי אהרה |
Archives
June 2014
Categories
All
|